יהודית גלעדי-ברגר, M.A

סקסולוגית, מטפלת מינית מוסמכת

 

טיפול מיני זוגי ופרטני,  פסיכותרפיה, טיפול CBT

   

השפעת רגשות על תפקוד מיני


 

דף הבית >> הרצאות ומאמרים >> השפעת רגשות על תפקוד מיני
השפעת מחשבות ורגשות
על התנהגות מינית        
 הצעת מחקר מאת יהודית גלעדי ברגר
 
תחום המחקר
המחקר עוסק בתחום הטיפול המיני בישראל. במקצועי אני מטפלת מינית, אשר עוזרת למטופלים המגיעים לקליניקה שלי , בגלל כשלים מיניים (שאינם נובעים מבעיה רפואית פיסיולוגית) עם בני/ בנות זוג. עבודתי מתבססת על טיפול פסיכולוגי, אשר מוביל לשיפור התפקוד המיני. הגישה המרכזית שפיתחתי בעבודתי כמטפלת מינית וזוגית מחוברת לפסיכולוגיה חיובית ולשיטת ה CBT., אחרי פורמולציה, שאינה שונה מהטיפול הדינמי. התהליך שעוברים מטופלי, בטיפול, הוא של שינוי בחשיבה וברגשות בתחום הבין אישי, במקרה זה, הזוגי, ובתחום התוך אישי, בתפיסת העולם שלהם ובתפיסתם את עצמם. השינויים  שהם עוברים בחשיבה ובניהול רגשות, משפרים את התנהגותם המינית.
הכשלים המיניים כוללים:
כשלים בהתנהגות מינית נשים:
·         חוסר חשק
·         דחייה ממין
·         וולוודיניה – דלקות, וסטבוליטיס בפתח הוגינה ובוגינה
·         וגיניזמוס – כאב בזמן חדירה
·         יובש נרתיקי – שכיח אחרי לידות ובתקופת המנאפוז ואילך
·         חוסר יכולת להגיע לאורגזמה
כשלים בהתנהגות מינית גברים:
·         חוסר חשק
·         בעיות בזקפה: חוסר יכולת להגיע לזקפה מלאה במגע עם בת זוג, או נפילת הזקפה לפני או אחרי החדירה לוגינה
·         שפיכה מהירה
·         שפיכה מעוכבת
·         חוסר יכולת להגיע לשפיכה ולאורגזמה
במחקר הזה אני בודקת את מגוון המחשבות והרגשות של המטופלים המלינים על כשלים בהתנהגות המינית.
 
 מטרת המחקר
על פי הספרות המחקרית בתחום מדעי הפסיכולוגיה והחקר המיני, לרגשות ולמחשבות יש השפעה על ההתנהגות המינית. במקרים רבים, בין בני זוג קיימת אהבה, וקשר חברי ואינטימי, אך יש קושי לתפקד ביחסי מין, לכן חשוב לבדוק כיצד רגשות שליליים כגון: חרדות, כעסים, דיכאון, אשמה, משפיעים על כשלים בהתנהגות המינית, כולל חוסר חשק ותופעות סומטיות.
מטרת המחקר היא זיהוי המחשבות וההשפעות הרגשיות השליליות על תופעות אלה, על מנת להציע טיפול המבוסס על ניהול רגשות, שיתרום לשיפור בהתנהגות המינית ובאיכות החיים.
רקע תיאורטי – סקירה ספרותית
ההיסטוריה האישית של כל פרט, הטמפרמנט איתו נולד, התפתחותו בינקות בילדות ובגיל ההתבגרות, הכוחות הנפשיים שפיתח, היכולות הרגשיות בשילוב עם המחשבות, משפיעים על התנהגותו המינית שמטבעה האינטימי, פתוחה לתקלות ולרגישויות מרביות.
לאורך התפתחות התיאוריות הפסיכולוגיות, מתקופתו של פרויד(תחילת המאה העשרים) ואילך, קיימת התייחסות להתפתחות הדינמית הרגשית של האדם מינקות לבגרות. ההתפתחות הנפשית קשורה לדחפים פנימיים על פי פרויד( Freud, Strachey 2000) ,, והיחסים עם דמויות משמעותיות בתחילת החיים.  פרויד חילק את ההתפתחות הפסיכוסקסואלית של האדם לחמישה שלבים עד גיל 18, כאשר הכוח המניע הוא הליבידו, האנרגיה הייצרית, ובכל שלב יש איזור אירוגני, שהעסוק בו קשור לליבידו ולספוק הצרכים. השלבים: שלב אורלי(0-2) איזור ארוגני, פה. שלב אנלי (2-3), איזור ארוגני, פי הטבעת. שלב  פאלי (3-6), אברי המין העצמיים, ותקופת תסביך אדיפוס או אלקטרה. שלב החביון (6-14)דחפים מיניים חבויים. שלב גניטלי (14-18) מיקוד באברי המין השני. על פי פרויד, הגורם העיקרי של האדם לחרדה, הוא העלאת דחפים אסורים למודע.
 ההתנהגות המינית בבגרות מושפעת מהתפתחות הרגשות, במיוחד רגשות החרדה, תיאוריית ההתקשרות ( ( Attachment Theory  היא תיאוריה פסיכולוגית התפתחותית, שנהגתה על ידי הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקן, ג'ון בולבי. התיאוריה עוסקת בקשר המתפתח בין הילד לאמו בשנות החיים הראשונות, כבונה את התייחסותו של הילד לעולם החברתי הסובב אותו, וכן את תפיסתו העצמית. תיאוריית ההתקשרות של בולבי, (Bowlby, 1973, 1980  1982 [1969])  נהפכה למסגרת תיאורטית חשובה להבנת התפקוד הפסיכולוגי בבגרות. התיאוריה והמחקר התמקדו בעיקר בסגנון של היחיד ובדרך שבה הוא מתייחס ל"אחרים משמעותיים" ("סגנון התקשרות"), כמו גם לאמונותיו של היחיד ביחס לעצמי שלו וביחס לעולם ("דגמי עבודה פנימיים").
אליו הצטרפה  מארי איינסוורת, (Ainsworth, 1967) שבמחקר  "סיטואציית הזר", חלקה תינוקות לשלושה טיפוסים: הטיפוס הבטוח, הטיפוס החרד והטיפוס הנמנע. לכך נוסף מאוחר יותר הטיפוס הנמנע מפוחד Cohen & Tyano, 2004)  (Finzi-Dottan, .
המחקר העדכני בתחום ההתקשרות מציע בדיקתם של סגנונות ההתקשרות על שני צירים הנעים בין שני מימדים: חרדה והימנעות .(Mikulincer & Shaver, 2003 )
חזן ושוור (Hazan & Shaver, 1987)טענו שניתן להרחיב את דפוסי ההתקשרות הבסיסיים וליצור מסגרת לבחינת מערכות יחסים זוגיות בבגרות.
התיאוריות הפסיכולוגיות הנ"ל, מדגישות את השפעת ההתפתחות בינקות ובילדות,על מחשבות ורגשות  של חרדה או הימנעות, ועל  היכולות ליצירת אינטימיות בבגרות.
 
המחקר הרציני על חיי המין של האדם החל רק במחקריו של קינזי בשנות החמישים של המאה העשרים.  ההבנה של מעגל התגובה המינית, הכוללת ארבעה שלבים: עוררות, המשך גירוי - פלטו,  אורגזמה והרפיה, נתרמה על ידי המחקרים שערכו  מסטרס וג'ונסון
 (Masters, Johnson, &.Kolodny1985
בשנות השבעים. הם אף פרטו את הכשלים בתפקוד המיני אצל גברים ואצל נשים ורק אז החל הטיפול המיני, מתוך ההבנה, שיש קשיים לא מעטים בשלבים השונים של ההתנהגות המינית, ונדרש טיפול ספציפי.
אחר כך הגיעה הלן קפלן שדברה על תשוקה מינית, שקודמת לעוררות ולגירוי. הלן זינגר קפלן אימצה את שיטות הטיפול של מסטרס וג'ונסון, מייסדי הטיפול המיני, תוך התאמתן לצורכי הלקוחות, אך הפכה זאת לטיפול מרפאתי המבוסס על ביקורים סדירים של המטופלים במרפאת המטפלת לצורך קבלת ייעוץ והדרכה, בעוד הם מבצעים שיעורי בית בחדר השינה בביתם. מודל הטיפול שהציעה הוא התנהגותי קוגניטיבי בעיקרו מחוזק במצבים מורכבים על ידי שילוב של גישות פסיכודינמיות.‏ קפלן נודעה בספרים כמו " הטיפול המיני החדש" (1974 kaplan) או "הערכת הפרעות המיניות" (1983 kaplan) שנועדו למטפלים, וגם ספרים שנועדו לקהל הרחב.
היעדר תשוקה מינית תוארה לראשונה תחת שם זה רק ב-1977, בנפרד על ידי הלן זינגר קפלן והרולד ליף. ב 1978 כתבו שניהם יחדיו לאגודה האמריקנית לפסיכיאטריה הצעה לכלול את ההפרעה במהדורה השלישית של DSM, ‏DSM-III. ההפרעה נכללה לראשונה במהדורה זו, שיצאה ב-1980, אז נקראה בשם "הפרעת עכבה בתשוקה המינית" (Inhibited Sexual Desire Disorder). השם השתנה לשם הנוכחי במהדורה הבאה של המדריך, DSM-III-R ‏(1987). ההפרעה יכולה להיות ראשונית או נרכשת-משנית.
האם יחסי מין בין בני הזוג, הולכים יחד עם אהבה, קרבה ואינטימיות ?
ג'ק מורין בספרו "המוח האירוטי" (Jack Morin 1995) , טוען שאין לכך תשובה חד משמעית: "יש כאלה שלגביהם אהבה ותאווה הן חלקים בלתי נפרדים משלם גדול, בעוד שלגבי אחרים הן מנותקות לצמיתות. ואולי רובנו מבטאים את הארוטיות שלנו באזורים האפורים שבהם האהבה והתאווה גם קשורות וגם מתנגשות".
הדעה הרווחת בעולם המערבי, ובטיפול הזוגי, שהאינטימיות והקרבה, יביאו לתשוקה אירוטית. כך כותבות פטרישה לאב וג'ו רובינסוןPatricia Love, & Jo Robinson 1995) ) בספרן  Monogamy  Hot (מונוגמיה לוהטת): "תקשורת מילולית טובה היא אחד המפתחות לחיי מין טובים. כשזוגות חולקים את מחשבותיהם ואת רגשותיהם בצורה חופשית במהלך היום, הם יוצרים ביניהם דרגה גבוהה של אמון ושל חיבור רגשי, המעניקים להם את החופש לתור את מיניותם באופן מלא יותר. אינטימיות מולידה מיניות".
לעומת זאת, אסתר פרל Esther Perel, 2006)  ( כותבת בספרה: Mating in Captivity Reconciling the Erotic and the Domestic., שמניסיונה בקליניקה, היא פוגשת הרבה זוגות שיש להם אינטימיות, ואין משיכה מינית. למעשה היא מוצאת במקרים רבים, שיש מתאם שלילי בין אינטימיות לבין תשוקה מינית. וזו הסיבה שהם מגיעים לטיפול. אולי האינטימיות מניבה מיניות רק לפעמים. היא טוענת שבמקביל לצורך של הזוג לקרבה, קיים צורך בנפרדות ואוטונומיה.
אטיולוגיה של הקשיים בהתנהגות מינית אצל גברים.
1.      קשיים בתפקוד מיני נובעים, מחשש לפגוע בבת הזוג פיסית או נפשית.
הפסיכואנליטיקאי מייקל ביידר Michael J. Bader,2002)), כותב בספרו Arousal ,  שהאינטימיות מובילה לדאגה לבן/בת הזוג, וחשש לפגוע. וזה יכול להוביל לירידה בתשוקה. בתקופה של המעבר להורות, כלומר בזמן ההיריון ואחרי הלידה, עם קשייה הפיסיולוגים של האישה, בסוף ההיריון:החשש לגרימת דימום, זיהום,  פגיעה בעובר, לידה מוקדמת, או קריעת שקית המים מוקדם מדי (Millheiser 2012).  ואחרי הלידה, העכבות בגלל עייפות, כאב, ירידה בסיכה בנרתיק, ופחדים של פגיעה בריפוי פצעים, וקשיי הנקה, וכן חשש להיכנס להריון שוב (Jawed-Wessel., 2013( .  כל אלה מגבירים את הדאגה של בן הזוג והחשש מלפגוע, ואז להפחתת התשוקה.
מבחינה נפשית יש חשש לפגוע בכבודה ותומתה. התפיסה הדיכוטומית של הסטריאוטיפ הנשי בעיני הגבר, נובעת מההתייחסות התרבותית האמביוולנטית למיניות. הקונוטציה השלילית של המיניות הנשית: הקדשה - האישה הזנותית מול הקדושה המייצגת את האימהות כמו מריה הבתולה. אצל גברים לא מעטים, נוצר הפיצול הדיכוטומי בין שתי דמויות הנשים: "הקדושה והקדשה", ואז הם מאבדים את יכולת התפקוד שלהם עם "האישה הטובה" שלהם, אם ילדיהם.
2.      חרדת ביצוע וקושי להתחבר לרגש.
פלק (Pleck 1981), מצביע על גברים המאמינים בתיאוריה של פרויד שהפכה לאידיאולוגיה. הם נכנסים למצבי לחץ וחרדה, כי אינם עומדים בציפיות. הוא קרא לתופעה זו: SRS -   Sex Role Stress, בגיבוש הזהות הגברית. פלק וחבריו לדור הראשון של גבריות טענו כי יש לעצור ולהפסיק לחפש חיזוקים לגבריות, אלא לנסות לדבר על זה. בתקופה המודרנית והפוסטמודרנית, הגברים  מאבדים את כוחם בתחומים שהיו רק שלהם. כאן מאבדים הגברים את האידאל  הגברי - הגבר בעל ההיגיון (בניגוד לאישה שהגיונה נמוך והיא מייצגת את הרגש). ההיגיון שהיה נחלתם הבלעדית של הגברים מדורי דורות, עוד מתקופתו של אריסטו (Lloyd 1993 ). כך שהגברים חונכו להיות "לא נשיים", ולכן עליהם להתרחק מרגשותיהם. בתוך כך במאה ה 17, נכללת התשוקה, שנחשבה כגורם הפרעה פולשני. במאה ה 19, הדיכוטומיה בין ההיגיון לבין הרגש, נשמרה ואף חוזקה, במהלך התקופה הרומנטית.
לא פלא אם כך, שעל פי רייל טרנס, הגברים נושאים איתם דיכאון סמוי שנובע  מההתנתקות מהאם, ובמקביל התנתקות מה'אני' – בעיקר  מהחלקים הרגשיים (Real,1998)  .
מקינון, מהפמיניסטיות הרדיקאליות MacKinnon,1989)), טענה שהשליטה המינית מגדירה את הגבריות. כניעה, מגדירה את הנשיות. היא מדגישה את הנחיתות הנשית במיניות. אך הגבר אמור לעמוד בציפיות של גבריותו המינית. כמטפלת מינית , אני פוגשת גברים, שהתפקוד שלהם לוקה, דווקא מהסיבה הזאת. מה שידוע כ"חרדת ביצוע". לכאן מתחברת גם סוזן בורדו במאמרה, "לקרוא את גוף הגבר" (Bordo 1944). טוענת שהפין רדוף ע"י הפאלוס. בתפיסה המערבית, אתוס הפלוס הוא במרכז. והגבר מזוהה עם האחדות הפאלית. אבל הפין איננו זקור תמיד. לכן הוא מוצנע. ולכן קיים צורך גברי לגונן עליו על ידי האדרת הפאלוס. נוסף על כך, לעיתים כשהוא זקור, הגבר חווה דחייה של האישה. קיימת גם בושה מזקפות בלתי צפויות. קונל מדברת על התשת הגוף הגברי (קונל  2009 ). הגופים הגבריים נדרשים למאמץ יתר, ולכן הם פגיעים. בספורט, בעבודת כפיים של מעמד הפועלים ובפרקטיקה פוגעת, כמו מין לא בטוח שמוביל למחלת האיידס. תפקידיו של הגבר רבים, מתישים, מכווני ביצוע והצלחה: הגנה, פרנסה ופריון: דם, יזע וזרע (מהפרשות הגוף). וכך בעצם הגבריות נמצאת במבחן מתמשך.   כיום, בגל השני של הגבריות, יש תופעה של ריבוי גברויות. קונל (Connell, 1995.2005 ) כותב/ת שהגבריות אינה נשענת על דפוס אחד. קיימת שונות בחוויות של גברים, מקבוצות שונות וממקומות שונים.
בישראל לדוגמא, הגברים בהייטק מרוויחים את המשכורות הגבוהות ביותר, מניסיון אישי כמטפלת זוגית/מינית, פונים אלי רבים מעובדי הייטק, כאשר הם אלה שמטלפנים לברור ולקביעת פגישה, ולא בנות זוגם. הפנייה לטיפול מעידה על מודעות עצמית, ויכולת להודות בחולשותיהם. בתהליך הטיפול, מסתבר שיש להם קושי לזהות ולבטא את רגשותיהם (Real,1998 ).
 
אטיולוגיה של הקשיים בהתנהגות מינית אצל נשים
1.       חוסר יכולת להגיע לאורגזמה: הבנייה חברתית של דורות רבים וכל הדתות, שאישה אמורה להיות צנועה וחסודה, ואינה אמורה להפיק הנאה מגופה בהתנהגות מינית, גרמה לכך שעד ימינו, הבעיה השכיחה ביותר אצל נשים  היא: אי היכולת להגיע לאורגזמה. לוני גרפילד ברבך בספרה:
For Yourself – The Fulfillment of Female Sexuality.
מלמדת נשים צעד אחר צעד, איך לגלות את התחושות המיניות המענגות, ולבנות מחדש את מערכת יחסי המין שלה.
2.      חוסר חשק מיני ספונטני. רוזמרי בסון, פתחה תיאוריה חדשה לאחר  שחקרה אלפי נשים לגבי התנהגותן המינית, וטוענת שהחשק המיני באשה מתחלק לשני שלבים: האחד, תשוקה פנימית הגורמת לאישה לרצות ולחשוק בקיום יחסי מין, ואילו השני הינו תשוקה תגובתית, תופעה אותה אנו רואים בנשים שחיות זמן ממושך עם בן זוג אחד – בנשים אלו לא יהיה חשק מיני ספונטאני, אלא זה יתעורר רק לאחר התחלת המגע המיני וכניסתה של האישה לריגוש מיני. בנשים אלו הסיבות לרצות לקיים יחסי מין יכול לנבוע מהרצון לחוש קרבה לבן הזוג,הרצון להרגיש נשית, משיכה ואהבה לבן הזוג, הרצון להרות, הרצון לספק את בן הזוג והרצון להרגיש בחום ובמגע אינטימי. חשוב לציין שהתופעה של תשוקה תגובתית והעדר חשק ספונטאני מוגדרת כיום כתופעה נורמטיבית בנשים החיות זמן ממושך עם בן זוג אחד.  רק כשיש העדר תשוקה תגובתית אז תכנס האישה לקטגוריה של אישה הסובלת מירידה בחשק המיני.                  
   ) Basson, R. J. , Brotto.L.A. Laan. E., Redmond.G. and Utian.w.h. 2005).
3.      חרדות מסוגים שונים מובילים להימנעות: פחד מפגיעה מכאיבה, פיסית או נפשית: חרדה מניצול והשפלה תחת שלטון פטריארכאלי ( MacKinnon, 1989).  דמוי עצמי נמוך, דימוי גוף נמוך וחרדת נטישה.
4.      השינויים ההורמונלים, אחרי המנאפוז, מקשים על תפקודה המיני של האישה.     למרות זאת, האישה הבשלה, יכולה לחוות, במחצית השנייה של שנותיה, חיים מלאים של עניין ותשוקה (Gail Sheehy, 2005).
 חשיבותו של המחקר
חיי המין, מיניות ותפקוד מיני בבגרות, נוגעים בחייו של כל אדם באשר הוא. ההתפתחות הפסיכולוגית מינקות עד לבגרות, משפיעה על היכולת של הפרט ליצור אינטימיות ביחסים בינאישיים, לחיות חיי מין וזוגיות, ולהרגיש ספוק ובטחון בעולמו התוך אישי.
מתוך הנרטיב של כל אחד מהמרואיינים במחקר איכותני/קוסטרוקטיביסטי, ניתן יהיה לזהות את סגנון חייו, מחשבותיו ורגשותיו השליליים, ולהגיע להבנה, כיצד הם משפיעים  על התפקוד המיני.
ההתנהגות המינית היא הביטוי הרגיש והאינטימי, "המדליק אור אדום", על ההתנהלות הרגשית של האדם. הכשלים המיניים הם הסימפטום שמנחה אותנו להעמיק ולבדוק את הנפש. הגוף "מדבר" את מה שקשה לאדם להביע בדרך אחרת.
במחקר כמותני/פוזיטיביסטי ניתן לבדוק קשר בין רגשות שליליים לכשלים בתפקוד המיני, אצל גברים ונשים.
ניהול רגשות, מתחבר לפסיכולוגיה חיובית, אשר משפרת את יכולתו של האדם להיות מאושר, לפתח זוגיות טובה ולהפיק את המיטב מחייו, עם מבט חיובי אל המציאות והסביבה שלו.
 
החידוש
הספרות המחקרית, אינה מתארת השפעת  מחשבות ורגשות שליליים על כשלים בתפקוד המיני עם בן/בת זוג, באוכלוסיה נורמטיבית. מחקר זה בא לענות על  הלקונה הזאת.
במחקר כמותני ניתן לבדוק קשר בין רגשות שליליים כמו: חרדה, דיכאון, כעס, אשמה לכשלים בתפקוד המיני, אצל גברים ונשים.
בתהליך של מחקר איכותני, הנרטיב האישי של מטופלים שופך אור על רגשותיהם ומחשבותיהם המוטעות ביחס לעצמם ולבני/בנות זוגם, ובתפיסת עולמם, תוך בדיקת הכשלים של התנהגותם המינית.
מאחר ותפיסת המציאות הסובבת ותפיסת העצמי הם פירושים אישיים, כדאי לבדוק את המחשבות המוטעות, בדרך כלל אוטומטיות, שגורמות לרגשות שליליים. רשימת מחשבות מוטעות Burns,1999) ) :
1.      הכל או לא כלום.התייחסות דיכוטומית למציאות. תפיסה קיצונית של שחור ולבן, ואין גוונים ביניהם.
2.      הכללת יתר. נטייה להכליל מאירוע שלילי יחיד.
3.      פילטר שכלי. התייחסות רק לפרטים שליליים.
4.      פסילת החיובי. חוויות חיוביות אינן נחשבות.
5.      מסקנות מוטעות: א. קריאת מחשבות. הפרט מאמין שאחרים חושבים עליו דברים שליליים, כאילו קורא את מחשבותיהם. ב. ניבוי העתיד. אמונה שדברים רעים עומדים להתרחש.
6.      העצמה ומזעור. העצמת טעויות, חסרונות או פחדים. מזעור מעלותיו של האדם עצמו.
7.      חשיבה רגשית. הרגשות הופכים למציאות. (אני מרגיש כשלון).
8.      משפטי "צריך" ו"אסור". במקום חשיבה של כדאי ורצוי. גישה של פרפקציוניזם ונוקשות . בדגש על "מוסריות מינית".
9.      הצמדת תוויות. התוויות מכוונות לאדם עצמו בהכללת יתר כמו: "אני אפס". או לאדם אחר כמו "הוא  נבזה".
10. העברה לפסים אישיים. לקיחת אחריות על דברים שליליים גם כאשר אין סיבה לכך. דוגמא: "אני לא גבר, כי היא אינה מגיעה לאורגזמה".
 
ניתן יהיה לעזור למטופלים למצוא ולסגל לעצמם מחשבות חילופיות, לנהל את רגשותיהם, ולהגיע לפתרון בעיות של הכשלים המיניים, כדי שיוכלו לתפקד כרצונם מבחינה מינית ולשפר את הזוגיות שלהם ואת איכות חייהם.
הטיפול אמור לכלול זיהוי רגשות שליליים, וניהולם במצבי לחץ רגשיים: כעס, דיכאון,  חרדה או אשמה.  פירוש אירועים בדרך שונה, וכן וויסות הרגשות, יעזור לאדם לתפקד באופן אפקטיבי, בתחומי חייו השונים: זוגיות, משפחה, עבודה וחברים. העבודה הטיפולית נבנית בתהליך של השתחררות מהרגלי חיים ודפוסי התנהגות ישנים שלא הביאו תועלת,  ופיתוח דפוסי התנהגות , מחשבה ורגש חדשים ליצירת אורח חיים בריא, ומערכות יחסים טובות יותר.
האדם לומד להעריך את מצבו הרגשי, לפרש אירועים בדרך קוגנטיבית , ולשנות את התנהגותו בהתאם, וכך גם  ישתנה מצבו הפיסיולוגי, ותפקודו המיני.                         ג'ימס גרוס  (Gross, J. J. & Thompson 2007).     כינה זאת : רגולציה רגשית עצמית. (Emotional self-regulation). תהליך השינוי על פי גרוס הוא בשלבים הבאים: בחירת מצב, שינוי מצב, פריסת קשב, שינוי תודעתי ובחירת תגובה.
Situation selection
Situation modification
Attentional deployment
Cognitive change
Response modulation.
בתהליך הזה מומלץ ל"התרחק" מהאירוע המרגש , ולבחור פרספקטיבה של גוף שלישי. כלומר, התרחקות בדרך אדפטיבית של התבוננות עצמית כדי להגיע לשינוי התגובה.
כמו כן, רצוי גם שימוש בהומור חיובי.
 
 
 
 
 
 
ביבליוגרפיה
Ainsworth, M.D.S. (1967). Infancy in Uganda: Infant care and the growth of love. Baltimore: Johns Hopkins University Press.
Basson, R. J. , Brotto.L.A. Laan. E., Redmond.G. and Utian.w.h. (2005; 2).  Assessment and Management of Women’s Sexual Dysfunctions:Problematic Desire and Arousal . Journal of Sex Med. P. 291–300
 
Bordo, Suzan. 1994. Reading the male body. In The male body: Features, destinations, exposures. edited by Laurence Goldstein. Ann Arbor: University of Michigan Press. Pp. 265-306.  
 
Bowlby, J. (1973). Attachment and loss – Vol. 2. Separation: Anxiety and anger. New York: Basic Books.
 
Catherine A. MacKinnon. (1989). Sexuality, Pornography, and Method: Pleasure under Patriarchy. The University of Chicago Press. pp. 314-346
Connell, Raewyn. 1995. Masculinities. Cambridge, Polity Press; Sydney, Allen & Unwin; Berkeley, University of California Press. Second edition, 2005.

David D. Burns.(1999) Feeling Good: The New Mood Therapy.

 Plume; Revised edition 
Esther Perel. (2006) Mating in Captivity: Reconciling the Erotic and the Domestic.
Finzi-Dottan, R., Cohen, O. & Tyano, S. (2004). Le couple : sa formation, sa destruction et ce qu’il y a entre les deux. Perspectives Psychiatriques, 43, 310-317
Gail Sheehy. (2005). Sex and The Seasoned Woman, Pursuing the Passionate Life.
Gross, J. J. & Thompson, R. A. (2007). Emotion regulation: Conceptual foundations. In J. J. Gross (Ed.),Handbook of Emotion Regulation (pp. 3-24). New York: Guilford Press.
Gross, J. J. (1998). The emerging field of emotion regulation: An integrative review. Review of General Psychology, 2, 271-299.
Hazan, C., & Shaver, P.R. (1987). Romantic love conceptualized as an attachment process. Journal of Personality and Social Psychology, 52, 511–524.
Helen Singer Kaplan.(1974). New Sex Therapy: Active Treatment of Sexual Dysfunctions. Random House.
Helen Singer Kaplan.(1983). The Evaluation of Sexual Disorders: Psychological and Medical Aspects. Brunner,
Jack Morin (1995).The Erotic Mind. New York; Harper Collins, p.45.
 Lloyd,G. (1993) The Man of Reason: Male and Female in Western Philosophy. University of Minnesota Press
 
Lonnie Garfield Barbach.(1975). For Yourself – The Fulfillment of Female Sexuality.
Michael J. Bader.(2002). Arousal: The Secret Logic of Sexual Fantasies. New York; St. Martin's. 
Millheiser, Leah. (Feb 2012).Female sexual function during pregnancy and postpartum. Journal of Sexual Medicine, Vol 9(2), , 635-636.
 
Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2003). The attachment behavioral system in adulthood: Activation, psychodynamics, and interpersonal processes. In M. P.
 
Patricia Love, & Jo Robinson (1995). Hot  Monogamy: Essential Steps to More Passionate, Intinate Lovemaking. New York; Plume, p.95.
 
Pleck, J. (1981). The myth of masculinity. Cambridge, Mass.: The MIT Press. Pp. 1-13, 133-160.
 

Sigmund Freud, James Strachey (2000). Three Essays on the Theory of Sexuality. Basic Books.

Sofia Jawed-Wessel MPH, Vanessa Schick PhD, Debby Herbenick PhD, MPH. (2013).The Sexual Function Questionnaire's Medical Impact Scale (SFQ-MIS): Validation Among a Sample of First-time Mothers. The Journal of Sexual Medicine.

Terrence Real.(1998). I don’t Want to Talk About  It:  Overcoming the Secret Legacy of Male Depression. Frieside, New York.
William M. Masters, Virginia E.Johnson, & Robert C.Kolodny (1985). Masters and Johnsn on Sex and Human Loving. Little, Brown andCompany (INC.)
 
 
יהודית גלעדי, מטפלת מינית מוסמכת,   טלפון:  054-4245787                צור קשר
כל הזכויות שמורות © 2011        עיצוב גרפי MetaMorphosis
הקמת אתרים  בניית אתרים Webfocus