יהודית גלעדי-ברגר, M.A

סקסולוגית, מטפלת מינית מוסמכת

 

טיפול מיני זוגי ופרטני,  פסיכותרפיה, טיפול CBT

   

קואליציות זוגיות על פי ווילי


 

דף הבית >> הרצאות ומאמרים >> קואליציות זוגיות על פי ווילי
קואליציות זוגיות על פי ווילי/ מאמר של יהודית גלעדי ברגר
 
ווילי , בתיאוריה שלו משלב בין הגישה הדינמית של פרויד לבין הגישה המערכתית
של מנושין.
על פי החשיבה המערכתית, אין סיבה ותוצאה אלא סיבתיות מעגלית.
האדם אחראי למה שקורה לו, למרות שהבחירה היא לא מודעת,
יש "מעשה רמייה" משותף.  גם "הקורבן", יש בו חלק תוקפני, והוא שותף לתהליך.
ווילי טוען שהבחירה של בן/ת הזוג עוזרת להחזיק סוג זה של מסכה.
עוזרת להימנע ממגע ועימות ממקומות באישיות שלי שקשה להיות איתם.
בחלוקת התפקידים הזוגית, יש כאילו שוני משמעותי בין שני בני הזוג,
אבל זו חלוקה קומפלימנטרית, ניגודים משלימים, כשהעיסוק הוא בעצם באותו נושא.
החלוקה הזו יוצרת את המשיכה ההדדית. וכך על פי הנושא המשותף,
נוצרת קואליציה זוגית.
ווילי חילק את  נושאי הקואליציות, לארבעה סוגים
המתבססים על תורת ההתפתחות של פרויד :  קואליציה נרקיסיסטית
                                                                   קואליציה אורלית
                                                                   קואליציה אנלית
                                                                   קואליציה פאלית.
 
 
הקואליציה הנרקיסיסטית עוסקת בעיקר בנושאים של הערצה: מעריץ ומוערץ,
עיסוק בקנאה ((envey .  יש נצלנות ביחסים וקושי לשאת ביקורת.
קיימים שני סוגים של הפרעה נרקסיסטית: הנארקסיסט הפאלי המוחצן (ה"גבר"),
והנרקסיסט הסכיזואידי (הקורבני).
הקואליציה האורלית מתבטאת ביחסי אמא/ תינוק: תלות, הזנה - בליעה ופליטה.
וחרדת נטישה.
הקואליציה האנלית עוסקת בשליטה, באקטיביות ופסיביות, בסדר ואי סדר.
מתבטאת בעיקר במאבקי כוח ופגיעות הדדיות.
הקואליציה הפאלית קשורה לתסביך האדיפאלי, ולביטוי של ג'נדר: גבריות ונשיות.
במערך הזוגי, יש דגש על אפיונים נשיים או גבריים בצורה מוגזמת,
כאשר יש גם אפשרות בביטויים הפוכים מהג'נדר (לדוגמא – גבר "נשי").
(ווילי, 1982).
 
 
 
 
 
 
קיימים שלושה עקרונות  במערכת זוגית:
 
  • עקרון הגבולות -  עד כמה יש גבולות בתוך הקשרים המשפחתיים וגבולות חיצוניים.  נושא של קרבה ומרחק בקשר. ( מנושין,ס. 1982 ע' 56-70)
  • דפוסים רגרסיביים (ינקותיים) ופרוגרסיביים (בוגרים) – בתוך הקשר הזוגי יש אינטרקציות בוגרות וגם ינקותיות. ככל שהקשר יותר משמעותי ויותר קרוב, יש יותר נטייה לרגרסיה, ואז מביעים את החלקים של ילד/הורה בתוך הזוגיות. (פרויד. 1914)חלוקה נוקשה ומקובעת (אין חלוקת תפקידים מתחלפת), היא פתלוגית יותר (ווילי. 1982 ).
  • זוגיות כיחידה שלמה, ישות אחת, שכל אחד מבני הזוג מבטא חלק רגרסיבי של האחר, באותה תמה. (ווילי 1982).
 
בכל מערכת זוגית יש כל מיני תמות (נושאים), אבל בדרך כלל יש תמה מרכזית שהייתה גם גורם המשיכה ההדדית.
דוגמא מן הקליניקה: רפי ועינת זוג צעיר, גרים יחד. מדברים על אהבה והתלבטות אם למסד את הקשר ולהקים משפחה. עינת אינה נמשכת לרפי, ומסרבת לקיים איתו יחסי מין, אבל טוענת שאוהבת אותו.
הקואליציה המרכזית אצל רפי ועינת  היא האורלית. 
בנושאים הקשורים להזנה: עינת מסרבת לחדירה, כי יש לה פחד מהבלעות.
רפי לעומת זאת רוצה לבלוע, להיות "אחד" איתה. היא אינה מאפשרת ואז הוא נכנע לזללנות, מודה שזה פיצוי, ואיננו יכול לשלוט בזה, אך שונא את עצמו בגלל זלילותיו.
לשניהם יש פחד נטישה, כל פעם שהוזכרה פרידה, עינת הייתה בוכה.
האינטרקציה המרכזית של יחסיהם היא נושא הקירבה והמרחק.
יש להם קירבה רבה ונושאים משותפים, במהלך הטיפול עברו לגור ביחד, הם אוהבים את השהייה המשותפת, ללא אחרים. אך יש קושי עצום באינטימיות. אינם מסוגלים לשוחח על נושאים כואבים. ואין מיניות !  בתפקיד "הבת/אבא" או "הבן/ אמא" הם מתחלפים, וזה טוב לפי ווילי, אך עינת איננה אוהבת את שני המצבים – כשהוא כמו אבא, היא מרגישה פגועה כי הוא מתנשא. כשרפי מתחיל להתנהג כמו תינוק (בעיקר במצבי קירבה פיסית), היא שונאת את זה כי הוא לא גברי.
 מכאן ברור, שיש לשניהם חסכים אורליים. וקשר סימביוטי, שלמרות שגורם לשניהם לא מעט סבל, הם לא נפרדים, ואף חוששים מזה.
 
 
 
היתרונות והחסרונות של כל גישה
 
הגישה האנליטית – הדינמית: מאפשרת הבנה של  התופעות הפתלוגיות ומקור הקונפליקטים הזוגיים. המטפל לומד על מה לשים דגש במהלך הטיפול.  החיסרון, הבנת המקור של הבעיה לא בהכרח עוזר לפתרונה, בעקר בנושאים כל כך ראשוניים ולא מודעים. דוגמא לכך היה הקושי ליצור שינוי אצל עינת בנושא האפשרות של חדירה, ובכלל, קיום יחסי מין.
גישה מערכתית של מנושין ובואן : מעבירה את האחריות לשינוי אל המטופל.
נותנת תקווה, שיש מה לעשות.  ראינו אצל עינת הקלה כאשר ציירנו יחד את הג'ינוגרם, זה עשה לה סדר וארגון. וכן הבנה בנושא ההעברה הבין-דורית.
חסרון -  הבנה קוגנטיבית, אינה עוזרת לשינוי רגשי עמוק, שטבוע בה ברמה טראומטית.
הנושא של הימנעות ממין. כך גם השליטה על הזלילה ה"משמינה" של רפי ששונא יותר מכל את גופו השמנמן.
כל ניסיון של לקיחת אחריות בשינוי התנהגותי, היה מלאכותי, והחזיק מעמד זמן קצר. השינוי הפנימי לא נוצר.
הגישה הנרטיבית עפ"י מייקל וויט : מאפשרת הרחבת הסיפור ה"צר" הבייעתי, והכרה במשאבים המאפשרים התמודדות.  גם בגישה הזו, יש אולי הקלה, באפשרות של גילוי "היוצא דופן" והכוחות החיוביים. אבל שינוי עמוק בחלקים הפתלוגיים, לא חל.  רפי נשאר ילדותי, קורבני וזללן ועינת נשארה סגורה מבחינה מינית.
 
אחרי שנתיים של טיפול בתדירות של פעם בשבוע, השתפרה האינטימיות,
הזוגיות שלהם הייתה יציבה ותומכת, ויחידה במינה אצל שניהם.
הנושא המיני היה האחרון שהשתנה.
כשסיימו טיפול, היה ברור להם שיבנו  יחד משפחה. כיום כבר יש להם שני ילדים.
 
ביבליוגרפיה.
 
וויט,מ & אפסטון,ד. (1999) אמצעים סיפוריים למטרות טיפוליות. צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, ת"א. ע' 51-74.
 
מינושין, ס. (1982) משפחות ותרפיה משפחתית. הוצאת רשפים. ת"א ע' 56-70. 
 
פרויד,ז. (1966). מבוא לפסיכואנליזה. תל אביב : הוצאת הפועלים.
הרצאה 20 – החיים המיניים של האדם.
           הרצאה 21 – התפתחות הליבידו וארגון המיניות.
 
פרל,א. (2007) אינטלגנציה ארוטית. כנרת הוצאה לאור. אור יהודה. ע' 39-57, 109-144.
 
 
 
   
Bowen. M. (1978) Family therapy in clinical practice. Jason Aronson.
 
 
Willi,J. (1982). Couples in Collusion. Pomona, California: Hunter House
 
 Publishers.  60-138.                                                                             
 
 
 
 
יהודית גלעדי, מטפלת מינית מוסמכת,   טלפון:  054-4245787                צור קשר
כל הזכויות שמורות © 2011        עיצוב גרפי MetaMorphosis
הקמת אתרים  בניית אתרים Webfocus